אני, האופנוע ותקנות תעבורה

סיפור אישי על אופנוע ישן שחזר לחיים ונגיעה קלה בתקנות משרד התחבורה ותהליך המצריך בדיקת "מעבדה"

פרק ראשון – אני

הכל התחיל לפני כ-15 שנים, באותו היום ששרון אביר מ"אישימוטו" התקשר אלי ואמר שיש לו משהו שיגרום לי להתעלף. המשהו הזה היה ימאהה xt 600 שנת 93 עם 26,000 ק"מ וכהגדרתו של אביר – "במצב חדש". לא התעלפתי אבל עשיתי העברה בנקאית ושלחתי מוביל שיאסוף את האופנוע. אחרי העברת הבעלות ניגשתי למשרד הרישוי, הקפאתי את הרישיון הרכב ושלחתי את האופנוע למה שתוכנן להיות שנה או שתיים מפנקות במחסן נעים.

פרק שני – האופנוע

חלפו להן 15 שנות תרדמת וה-xt שנח לו במחסן בגבורה החל לאבד סבלנות, קשקושי זנב שלדתו הפכו לתובעניים יותר ויותר ובשלב מסוים החל האופנוע לאותת שהוא רוצה וצריך מישהו שיוציא אותו לסיבוב. אולי היה צריך להוציא קצת מרץ, אולי רב בלילה עם הטרנסאלפ 600 שלידו (כן – 600, לא 650) ואולי סתם נמאס לו להרגיש מיותר.

כחובב אופנועים, מנועי סינגל ישנים ונוסטלגיה, הבנתי את רמיזות ה- xt. ברור היה שמדובר פה על משחקי כוחות בין חשבון הבנק שלי לבין האופנוע וידעתי שאני משחק פה באש. כמוצא אחרון ובמטרה למנוע את דרישותיו, הועמס האופנוע על אותו המוביל שאסף אותו 15 שנים לפני כן ונשלח לפסיכו-מכונאי אופנועים ידוע במטרה שיסביר לו שהלחץ מיותר, שיתאזר בסבלנות ושזמנו עוד יגיע.

רישיון רכב עם תקינה

האסטרטגיה לא צלחה, ולאחר סשן שיחות בין ה- XT למומחה הגיש לי אותו פסיכו-מכונאי את רשימת דרישות של האופנוע. צמיגים, בלמים, שיפוץ בולמים, החלפת נוזלים ועוד רשימה ארוכה וטיפולית. לא הייתה ברירה, נכנעתי לאופנוע ובזמן שהוא עבר יישור קו מעמיק, ניגשתי למשרד הרישוי וביקשתי שינפיקו לי רישיון רכב על מנת שאוכל להוציא את האופנוע לחופשי, להתיר את ריסנו ולתת לו לחוות את הרגשת החופש שכל כך נזקק לה.

פרק שלישי – …ותקנות התעבורה

במהלך הפגישה במשרד הרישוי, הגישה לי הבחורה החביבה שישבה מולי את רישיון האופנוע החדש כשהוא עדיין חם מהמדפסת ואיחלה לי בהצלחה. מבט זריז על הדף הכחול וראיתי שנוספה בו שורה מעניינת שעליה כתוב – תקנה 281ד'. כמתבקש, שאלתי אותה מה זה והיא ענתה בחיוך – לא בעיה, זו איזו בדיקה שיעשו לך במכון טסטים. זרמתי עם הקלילות אבל בהמשך גיליתי כמה שהיא טעתה וכמה שהקלילות והתקנה הזו לא ממש הולכים ביחד…

האופנוע החביב שעליו מדובר סיים בינתיים את שנת החורף הארוכה, ועד הנפקת הרישיון חגג גם את סיומו של השיפוץ שדרש ובמצבו המעודכן ברור היה שיעבור כל טסט בכבוד. בהתאם לכך, הועמס בגאווה שוב על עגלת הגרר, ובהתאם להנחיות החביבה ממשרד הרישוי – הונחת במכון הטסטים של סמי בדרום תל אביב. כמובן הייתה זו נסיעת שווא – הבחורות בדלפק הרישום לא ידעו על מה מדובר ולא ניתן היה בכלל לשלם את אגרת הרישוי כפי שהיא רשומה ברישיון, וכמובן שלא ניתן להיכנס למסלול הטסטים ללא תשלום זה.

מגלים את המעבדה

אחת מעובדות המכון קראה לסמי, שבחן את הרישיון והסביר בסבלנות שרישיון הרכב "חסום" ושעל מנת שאוכל לשלם את האגרה האופנוע צריך 'מעבדה' ואל תטעו, לא במעבדת סמים בדואית מדובר או מעבדה של קופ"ח אלא במעבדה של הטכניון/ מכון התקנים/משרד התחבורה/משרד הרישוי או משהו כזה.

הבנתי שהסתבכתי. מזל שיש ל- XT סבלנות ומזל שסמי ריחם עלי ונתן לי את הטלפון של ניר צפר, בעליו של מכון בדיקות רכב הממוקם בחולון ונקרא בשם "המעבדה". מסתבר שמכון זה הוא המחליף הרשמי של מה שפעם קראו לו "עמדה מספר 1" שהייתה ממוקמת במתחם אגף הרישוי בחולון.

טלפון זריז למר צפר וממכון הרישוי יצא המוביל עם האופנוע המדובר לרחוב הבנאי 26 בחולון, נפרק בכבוד רב בעסקו של מר צפר שדרך אגב, מזכיר מאוד את מכון הטסטים אך נקי, מסודר ושקט. עם הגעת האופנוע והעלאתו על הליפט המיועד לדו גלגליים (יש גם מקומות לבחינת רכבים, טרקטורים ומשאיות) שלף צפר כמה מכשירים ייעודיים לבחינת אופנועים, הוריד נתונים מאתר היצרן למחשב הצמוד לליפט, ובחן את האופנוע בפרוטרוט, דבר לא נעלם מעיניו וכל היבט בטיחותי נבדק לגופו – צמיגים, בלמים, בולמים, היגוי, צופר, איתותים, מערכת אורות וכן הלאה. לאחר שסיים צפר את הבדיקה הבטיחותית, הוריד שרטוט של שלדת האופנוע למחשבו וזרוע מכנית שחוברה למחשב בחנה את השלדה על כל צדדיה והנתונים הותאמו לנתוני ודרישות היצרן. ממש נחמד.

מכשור ייעודי לבדיקת תקינות רכבים

תקנות התעבורה – לא רק לאופנועים

בשיחה עם צפר (הנדסאי רכב עם הסמכה למכונאות המוסמך גם בעריכת דין!) הסתבר שלמעבדת הרכב שלו מגיעים רכבים שעל גבי רישיונם נרשמים בעיקר שלושה סוגי תקנות וכל אחת מהן מייצגת ונרשמת על ידי גורם אחר אבל כולן מצריכות למעשה את אותן הבדיקות ואת אותו האישור בסופן:

תקנה מספר 308 המתייחסת ונרשמת לרכבים שעברו תאונה והוגדרו על ידי שוטר שהוא בוחן תנועה / בוחן של רשות הרישוי. מעניין היה לגלות שישנה הוראה גם לכוחות ההצלה והחילוץ המגיעים למקום תאונה עם נפגעים (בייחוד תאונות של דו גלגלי) וגם הם אמורים לדווח למשרד התחבורה על רכבים שהשתתפו בתאונות. כמו כן ישנה תקנה מספר 309 המתייחסת לרכבים שדווחו על ידי חברות הביטוח כרכבים שעברו תאונה מהותית ומצריכים בדיקת תקינות ואישור 'מעבדה' לפני שיחזרו לכביש. כמו כן ישנה שם תקנה 281ד' המתייחסת לרכבים שהוגדרו כרכב מיושן (מעל 15 שנים) ושחלפו מעל שנתיים מאז שעברו מבחן רישוי שנתי אחרון.

סתם לידע כללי – ישנה עוד תקנה ונפוצה שמספרה הוא 306 אבל בה מדובר על רכב לא תקין שלא נאסר לשימוש ומתיר לנהג לטפל בבעיה שבגינה הוצאה התקנה ולבטלה לאחר שהוכיח שאכן תוקנה. תקנה זו נוגעת יותר לשינויים לא חוקיים שבוצעו ברכב כגון מראות לא מקוריות, חלונות כהים, התקנות לא חוקיות וכן הלאה, גם רכבים אלו מדווחים למשרד התחבורה אך במקרים אלו ניתן לנהג טווח זמן מסויים לחזור לתחנת המשטרה ולהוכיח שביצע את השינוי שלו נדרש על ידי השוטר או בוחן הרכב שהתריע ורשם את התקנה. רכבים אלו לא מגיעים למעבדת הרכב ורוב הפעמים הדווח נסגר על ידי הרשויות המקומיות ומי שדיווח עליהן.

סוף-סוף יש סוף טוב: האופנוע על הכביש

לאחר גמר הבדיקות ולאחר תשלום של כ- 1000 שקלים התקבל בידי האישור המיוחל, האופנוע נגרר לאחר כבוד חזרה למחסן ופגישה חדשה נקבעה במשרד הרישוי, הפעם כדי שיעברו על הניירת המאשרת את תקינותו, במהלך הפגישה הודפס רישיון רכב חדש, ההערה "נדרש אישור ע"פ תקנה 281ד" נמחקה, הרישיון שולם, האופנוע זכה שוב להיגרר למכון הטסטים ולאחר כבוד גדול מצא עצמו זוחל בצורה חוקית בין גדודי הרכבים הממלאים את כבישי ארצנו. להגיד לכם שהוא מאושר?, לא יודע, העניין לקח כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה כסף שעד עכשיו אנחנו לא מדברים…  

** תודה מיוחדת לניר צפר על העזרה, הסבלנות וההסברים. בלעדיך העניין יכול היה להיות הרבה יותר מסובך!

מכשיר לבדיקת שלדות רכבים