מהי האחריות של מוכר רכב כלפי הקונה?

גילוי נאות בעסקת מכירת רכב

שאלה זו עולה לא אחת בפורומים שונים, בדרך כלל על ידי אזרח שבעת מכירת הרכב שברשותו מגלה כי הרכב עבר תאונה הגורמת לירידת מחירו. בדרך כלל, תגלית זו נובעת מהעובדה שהמוכר, בעת שקנה את הרכב, לא ביצע בדיקה במוסך מסיבות שונות, בדיקה שהרוכש, כיום- ביצע.

חוק מכירת רכב משומש

על פי חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) התשס"ח 2008, "עוסק ברכב" מחויב למסור לרוכש מידע בכתב על אודות מצבו של הרכב, לרבות מס' הק"מ שעבר הרכב, מספר הבעלים הקודמים, ופגיעות ברכב. החוק משפר את מעמדו של הקונה בעסקה מול מגרש מכוניות בלבד.

ומה לגבי עסקת רכישה כאשר המוכר הוא גורם פרטי, או עסקה שהתבצעה בטרם חלות החוק- במצב בו החוק לא חל עליהן?

• ת"ק 525/07 שמעוני נ' הרוש, בית משפט לתביעות קטנות אשדוד, שופט: גיל דניאל: "משהתברר שיש פגיעות בשילדה, ומדובר בתנאי מהותי בהסכם, תנאי אותו הפר הנתבע, הרי שהתובע זכאי לבטל את ההסכם בגין הפרתו היסודית על ידי הנתבע."
• ת"א 57427/03 גריב עופר נ' ממ"ן ומת"ב, בית משפט השלום תל אביב יפו, שופטת: דפנה אבניאלי.
  בתביעה זו הרכב בבעלות מת"ב נמכר לעופר גריב באמצעות גורם שלישי- חברת ממ"ן. לאחר הרכישה התברר לתובע כי השלדה של הרכב שקנה נפגמה בתאונה. בפסק הדין נקבע כי מת"ב הפרה את התחייבותה לממ"ן בכך שלא הודיעה לה על תאונות בעברו של הרכב, חובה אשר נכתבה בהסכם בין השתיים. פסק הדין זיכה את ממ"ן, אך חייב את מת"ב: "אני קובעת, כי מת"ב פעלה בחוסר תום לב כלפי התובע וממ"ן גם יחד, בכך שמנעה מהם מידע שהיה ברשותה, או שהיה באפשרותה לגלות על נקלה, הן אודות הפגיעה הישנה בשלדת הרכב, והן אודות שתי תאונות נוספות לפחות, שאירעו בתקופה שבה היה הרכב בחזקתה. לפיכך, חלה על מת"ב לבדה האחריות לפצות את התובע על נזקיו."

שני פסקי הדין לעיל עוסקים במקרה בו המוכר פעל שלא בתום לב בכך שלא הודיע לרוכש על מצבו האמיתי של הרכב, בניגוד להסכם בכתב שהתבצע ביניהם. אולם ישנם מקרים בהם אין התחייבות כזאת בכתב, ואולי אף לא בעל פה, וייתכן שנושא זה לא עלה כלל בין הצדדים בטרם הרכישה.

להלן ציטוט חלקי מתוך בר"ע 1383/04, יניב פז נ' מרכז המכרזים, בית משפט המחוזי תל אביב יפו, שופטת: יהודית שטופמן. בעניין זה, תבע הרוכש את חברת המכרזים בגין נזק בשלדה של רכב שרכש במכרז.

להורדת טופס גילוי נאות במכירות רכב משומש

" ו. היקף חובת הגילוי:

סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, קובע כי:
"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה"-לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

נקבע, איפוא, בחוק החוזים, במפורש, כי אי גילוי עובדות הקשורות לחוזה, אשר היה על אחד הצדדים לגלותן, היא בבחינת "הטעיה במחדל" של הצד השני, ומהווה עילה לביטול החוזה. חובת גילוי נאות של עובדות מהותיות, נכללת גם במסגרת חובת תום הלב, ובכללה החובה לנהל מו"מ בתום לב.

השאלה המתבקשת והרלבנטית לענייננו, היא האם חובת הגילוי היא אבסולוטית, או שמא קיימים מקרים בהם צד לחוזה לא יהא מחויב לגלות עובדות מסוימות, הקשורות בחוזה. לעניין זה נקבע בפסיקה, כי חובת הגילוי אינה אבסולוטית, ובמקרים מסוימים לא תחול חובת גילוי."

…

"בענייננו, יש לבחון האם למערערים קמה עילת תביעה כנגד המשיבה בגין "הטעיה במחדל", דהיינו האם הייתה מוטלת על המשיבה חובה לגלות למערערים, באופן מפורט, מהו מצבו המכני של הרכב."

…

"נראה, איפוא, כי המשיבה הצהירה במפורש, כי היא אינה אחראית לתקינות הרכב, כלפי הזוכה במכרז, וכי על הזוכה במכרז מוטלת החובה לבדוק את תקינות הרכב טרם רכישתו."

…

"דהיינו, המערער 1 אישר כי בדק את הרכב ואת מצבו המכני, והוא מקבל על עצמו את מלוא האחריות למצבו של הרכב, מבלי שתהא לו כל טענה או תביעה כלפי המשיבה או כלפי בעל הרכב, באשר למצב הרכב."

למערערים נתנה, איפוא, הזדמנות נאותה ואף הומלץ להם בכל פה, לבדוק את הרכב בטרם הקנייה, והמערער 1 אף נדרש לאשר כי בדק את הרכב, ואין לו כל טענות באשר למצבה המכני. מנגד, המשיבה לא קיבלה כל מידע באשר למצבם המכני של הרכבים, הנמכרים באמצעות המכרז. המשיבה לא ידעה כי הרכב שנרכש ע"י המערערים, נגרמה פגיעה מכנית בשל תאונת דרכים.

המשיבה לא טענה, ולא התיימרה לטעון, כי הרכב שנמכר למערערים תקין מבחינה מכנית, אלא העבירה את האחריות לבדיקת תקינות הרכב למערער 1, אשר נדרש כאמור להצהיר כי בדק את הרכב, וכי אין לו כל טענה באשר למצבו.

סבורה אני, כי בנסיבות העניין, לא הייתה מוטלת על המשיבה חובה כלפי המערערים, אשר הופרה על ידי המשיבה. בנסיבות אלה, לא קמה למערערים עילת תביעה כנגד המשיבה, בגין הטעייה במחדל, מצג שווא או חוסר תום לב."

פסק הדין זיכה את מרכז המכרזים בנסיבות העניין, ואלה הנסיבות:

• המוכר (מרכז המכרזים) הוא אינו הבעלים של הרכב (חברת ליסינג).
• המוכר הצהיר כי אינו אחראי לתקינותו של הרכב.
• החובה לבדיקת הרכב מוטלת על הרוכש.
• הרוכש אישר כי בדק את מצבו של הרכב וקיבל על עצמו את מלוא האחריות.
• המוכר אפשר ואף המליץ לרוכש לבדוק את מצבו של הרכב.
• המוכר לא טען כי הרכב תקין.

המסקנות מפסק הדין הן, כי חלה חובת גילוי נאות על עסקת מכירת רכב מכוח חוק החוזים והחובה להתנהגות בתום לב ועל כן, מוכר אמור לגלות לרוכש פגמים מהותיים ככל שישנם ברכב בעסקת המכירה. הן על פי חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) התשס"ח 2008 והן על פי חוקים אחרים.