כמה שווה התיק שלי?
מאת: עו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות'
כמה שווה התיק שלי?
זו שאלה אשר חוזרת על עצמה כמעט אצל כל הנפגעים. כל אדם שנפגע בתאונה רוצה לדעת מה הפיצוי שיקבל ואיך ניתן למקסם את הפיצוי המגיע לו? האם יש ביכולתו לשפר את מצבו כדי לקבל פיצוי גבוה ככל האפשר. במאמר היום אנו נסביר איך מחושבים הפיצויים ומדוע בדרך כלל לא ניתן לדעת מה שווי התיק בתחילת הדרך.
הפיצויים המשולמים לנפגעים מורכבים ממספר רכיבי נזק. בתיקים בהם אין נכות, הפיצוי הוא רק לעבר וכאשר יש נכות לצמיתות, הפיצויים מגלמים גם פיצויים לעתיד.
פיצויים לעבר:
כפיצוי לעבר ניתן לקבל פיצויים בגין הפסדי שכר – אותם יש להוכיח באמצעות חופשת מחלה, הצגת תלושי שכר ואישור מעסיק על היעדרות מהעבודה ואי תשלום שכר או תשלום על חשבון חופשה או מחלה. כאשר מדובר בתאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה בשיעור 75% מהשכר המבוטח ועד 91 ימים, וחברת הביטוח תשלים את 25% הנותרים. בתאונת עבודה, ככל שיש ימי מחלה נוספים ניתן להגיש תביעה לנכות וככל שהמוסד לביטוח לאומי ייקבע נכות זמנית, הוא ישלם לנפגע גמלאות נכות המבוססות גם הן על 75% מהשכר המבוטח ועל פי גובה הנכות. חשוב לציין כי כל תשלום שיתקבל מהמוסד לביטוח לאומי מתקזז מהתביעה האזרחית שכן לא ניתן לקבל כפל פיצוי. בנוסף ניתן לקבל הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות אחרות.
כמו כן במסגרת הפיצוי לעבר ניתן לקבל פיצוי בגין הוצאות רפואיות, נסיעות, עזרת הזולת, אותם יש להוכיח בפועל באמצעות הפניות, המלצות וקבלות.
כאב וסבל: בגין כאב וסבל במקום בו אין נכות לצמיתות, ניתן לקבל עד כ- 18,800 שח. בדרך כלל מי שנפגע קשה ולא נותרה לו נכות, יקבל את הסכום המקסימלי. למשל, מי שסבל משבר, כוויות או מי שסבל במשך זמן ממושך. נפגעים נוטים לחשוב שככל שיביאו יותר מסמכים רפואיים, יקבלו פיצוי יותר גבוה בגין כאב וסבל, אך זו טעות. בפועל מה שחשוב הוא מה כתוב במסמכים הרפואיים כלומר – איכות המסמכים ולא הכמות. יש מי שחושב שכדאי להתלונן הרבה אצל רופאים כדי למקסם את הפיצוי. מחשבות אלו גם לא נכונות ועשויות לפגוע בתביעה הרלוונטית וגם בתביעה עתידית בשל תלונות סרק אשר עשויות להפחית נכות בגין מצב קודם.
פגיעה קלה? לא בהכרח: נפגעים לא תמיד יודעים את ההשלכות של הפגיעה שלהם . גם פגיעה קלה לכאורה יכולה להתפתח לנזק גופני משמעותי. למשל: פגיעה מסוג "צליפת שוט" אשר מתבטאת בחבלה לצוואר, עשויה להתפתח לנכות נוירולוגית, נכות נפשית, פיברומיאלגיה ועוד צרות אחרות ולכן יש לברר היטב את המצב הרפואי וההשלכות של הפגיעה טרם סיום התביעה וחתימה על הסכם פשרה.
פיצויים לעתיד:
במסגרת הפיצוי לעתיד ניתן לקבל פיצוי בגין הפסדי שכר, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, עזרה, ניידות. בנכויות קשות ניתן לקבל פיצויים בגין התאמת דיור, ביגוד, פרוטזות ועוד טיפולים שונים ומגוונים. גובה הפיצויים לעתיד נגזר מהנכות של הנפגע וצרכיו. ככל שהנכות התפקודית יותר גבוהה, כך גם גובה הפיצוי. ישנה חשיבות גדולה לברר עד תום את השלכות הפגיעה ותוצאותיה.
גובה הנכות הרפואית נקבעת על ידי מומחים אשר מתמנים על ידי בית המשפט או בהסכמה. בתאונות עבודה ניתן להגיש תביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי והוועדות הרפואיות קובעות את הנכות. בעניין זה חשוב לציין כי קביעת הוועדה הרפואית, מחייבת בתביעה האזרחית, כך שיש לשקול היטב האם לגשת להליך של וועדות רפואיות, שם פעמים רבות נקבעת נכות נמוכה יותר. מצד שני קיים הליך של ערעור, הליך שאינו קיים בהליך האזרחי. בהליך האזרחי ניתן לחקור את המומחים בבית המשפט, אך חקירות אלו לא תמיד מצליחות ופעמים רבות המומחים לא משנים את חוות דעתם.
בשונה מהנכות הרפואית, את גובה הנכות התפקודית קובע בית המשפט, וזו נגזרת מהשלכות הנכות על התפקוד של אותו נפגע, מקצועו והשכלתו. לדוגמה, צלקת בפניה של דוגמנית שווה יותר מצלקת בפניו של עובד בניין. קטיעת אצבעות אצל אומן תביא לפסיקה גבוהה יותר של פיצויים מאשר לאדם אחר שהשימוש באצבעות פחות קריטית עבורו.
גובה הפיצוי משתנה מנפגע לנפגע. נכון שהפרמטרים לפיצוי זהים, אך הנתונים האישיים של כל נפגע, כמו גם גילו ומקצועו יש בהם להשפיע על גובה הפיצוי אשר יקבל .
לסיכומו של דבר: אנו ממליצים לקבל מידע והכוונה מקצועית לצורך בירור ומיצוי הזכויות שלכם ולא ליפול ברשת של הבטחות והמלצות שעשויות לפגוע בנפגע ואינו מבטיח פיצוי הולם.
© – כל הזכויות שמורות עו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות'
