למעלה משלושים שנה מאז שהספורט המוטורי יצא ממסגרת החוק בישראל, נתבשרנו כעת ב-10/03/2010 שהספורט המוטורי אושר בוועדת החינוך והספורט וסיים את הליך תקנתו הארוך ונכנס למסגרת החוק.
לא אתעכב בפרטים שצוינו במאמרים השונים. אציין רק שלכל התחלה ישנם חבלי לידה. חמש שנים לקח לאשר את התקנות מאז 2005, אז החל תהליך החקיקה. התהליך החל עקב בג"ץ שהוגש להכנסת הספורט חזרה לחוק, בדיוק כפי שמרוצי אופניים או ריצה הינם ענפי ספורט תחרותיים חוקיים. סה"כ הספורטאי עוסק בספורט, ולא בכלי רכב. גם אם כלי הספורט שלו נראה ככזה ומכיל מנוע וגלגלים.
כעת משנכנס תוקף החוק, יותר לעסוק בו אך ורק ברישיון מתאים ובמסלולים העומדים בדרישות שצוינו בחוק. שלא כמו ענפי ספורט עממיים הכוללים משחק כדור, ספורט שכזה בהכרח דורש הוצאות כספיות כבדות, בייחוד לאור הגדרותיו בחוק. ייתכן וספורטאים בעלי פוטנציאל רב לא יוכלו להשתתף עקב מחסור בהון עצמי. אך נחזור לרעיון "חבלי הלידה":
כל דבר, מתחיל תמיד בסרבול. אך לאחר שבעלי ממון יראו פוטנציאל כלכלי גלום בספורט, ימהרו לממן ספורטאים על מנת שיתחרו כאשר שמם מוטבע על אופנוע או מכונית המרוץ לצורך פרסום ומוניטין. וזאת על חשבונו. כך גם אנו עתידים להיוודע למסלולי מרוצי אספלט גדולים לאחר שספורט השטח ומסלולי הקארטינג יסיימו לתפוס תאוצתם. או אז! פוטנציאל רווחיות הספורט המוטורי הבין-לאומי יגיע גם אל מדינת ישראל.
