החוצה הראשון שלי – חמישה ימים על אופנוע אדוונצ'ר ממרומי הגולן ועד ים סוף

איציק פרנקו, עם טכניקת רכיבה שלא טובה יותר משלך, החליט שהוא הולך על זה, התחיל על-הפנים עם הגבות בבוץ, תרתי משמע, ובואו תראו המסע שלו המשיך

לפני כמה חודשים שמעתי על מסע חוצה ישראל לאופנועי אדוונצ'ר. בלי לדעת יותר מדי, ובלי לשאול שאלות, פשוט נרשמתי. משהו בלב אמר לי: "לך על זה." בגיל 57, אחרי כמעט 40 שנות רכיבה – רובן על הכביש – ועם ניסיון מינימלי ברכיבת שטח, החלטתי לצלול להרפתקה הזו בכל הכוח. זה היה החוצה הראשון שלי, ועם או בלי שהתכוונתי לכך, הוא הפך לאירוע מכונן.

אני לא מכיר את אפריקה ולא את עצמי

אחרי 20 שנה של טיסות בטרקטורון מעופף (בקאי), הפסקתי לא מזמן, ומיד קניתי את האופנוע שחלמתי עליו הרבה זמן – אפריקה טווין DCT (המנוע בנפח 1100 סמ"ק מספק תגובה חזקה, ובשילוב עם תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים,  נועד לספק חוויית רכיבה חלקה וללא התעסקות בהעברות הילוכים). לא באמת הכרתי אותו, לא את היכולות שלו וגם לא את המגבלות שלי. החוצה  ישראל הזה, הפך להזדמנות אמיתית – להכיר את האופנוע, את עצמי וגם אנשים חדשים מכל רחבי הארץ.

צלם: יעקוב שאול

התחלה קשה ורטובה

בתחילת המסע התרגשות חזקה. המסע צפוי להימשך חמישה ימים –כ- 45 רוכבים יוצאים ל-700 ק"מ', שמתחילים ברמת הגולן, ועוברים דרך בקעת הירדן, השומרון, מדבר יהודה, הערבה ולבסוף אילת. הדרך הייתה מרהיבה, מאתגרת ומעוררת השראה. בכל אזור הנופים משתנים, הנסיעה שונה, והחוויה מתעצמת.

כבר ביום הראשון, בקטע לא מאיים במיוחד, הגענו לשלולית קטנה. ניגשתי אליה בביטחון, ולפני שהספקתי להבין מה קורה – אני והאפריקה שוכבים על הקרקע בתוך שלולית ביוב מסריחה. מישהו מיד בא לעזור לי להרים את האופנוע, ואני מגלה שחלק מהפיירינג האחורי –  נשבר. רגע של הלם. עמדתי שם, רטוב ומסריח, ומול עיני עמדה בחירה: להתבאס או להבין שזה חלק מהמסע.

צלם: יעקוב שאול

תסכל קדימה ותן גז

ניגשתי לגלעד, המדריך והמארגן של החוצה, ושאלתי מה עשיתי לא בסדר. הוא הסתכל עליי ואמר: "איציק, תסתכל קדימה ותן גז – האופנוע יעבור הכול." איכשהו, מהמילים האלה קיבלתי ביטחון. ומאותו רגע – באמת עברתי הכול. מיום ליום השתפרתי, יותר הכרתי את האופנוע שלי, יותר סמכתי על עצמי, וככל שלמדתי – כך העזתי יותר.

בצניעות אומר – מאז אותה שלולית, לא נפלתי שוב לאורך כל החוצה.

צלם: שלומי בראט

ליהנות כמו ילד בְּאָ"ש לילה

הנוף שהכי ריגש אותי היה ביהודה ושומרון – הרים ירוקים, שבילים ציוריים ונקודות תצפית עוצרות נשימה. אבל המסלול שהכי אהבתי היה בלב מדבר יהודה: אתגרים טכניים, עליות וירידות תלולות, ואפילו קטעים של רכיבה בחשיכה. לרכוב בלילה במדבר, בין הסלעים והחול, זו חוויה עוצמתית שקשה לתאר במילים. לא האמנתי שאני מסוגל לעשות את מה שעשיתי, ואני מעודד כל רוכב אדוונצ'ר לנסות בעצמו. החבר’ה שפגשתי – אנשים מדהימים. אחד העוצמות של המסע הזה: היה מרגש להרגיש איך גם בגיל 57 אני מצליח להתחבר, להתרגש, להתגבר על הפחד והמכשולים, לאתגר את עצמי וליהנות כמו ילד.

צלם: דני ווינר

סמוך על הדרך, היא תיקח אותך

החוצה ישראל הזה לא היה רק טיול – הוא היה שיעור לחיים. שיעור בצניעות, בהתמדה, בהקשבה ובעיקר – בלתת גז ולסמוך על הדרך. אם אני עמדתי בזה, גם אתם תצליחו.

עשו לעצמכם טובה, ואל תפספסו את המסע הבא.

גם זה יכול לעניין אותך:

סוזוקי היאבוסה – האופנוע שנמצא בכמה מקומות בו זמנית

חדש ומהפכני – חיפוש קוד דגם ופירטי אופנוע – לפי מספר הרישוי

כך תהפכו למהנדסים בכירים בעולם המרוצים