הסיפור שלנו מתחיל בכתבה שנתקלנו בה באתר האופנועים הבריטי MCN, שלאור הכותרת שלה, לא יכולנו שלא לקרוא:
"למה כדאי לקנות R1300GS גם אם אתה לא רוצה אחד".
לרגע חשבנו שזו כתבת תדמית פרסומית רגילה, אבל לאט לאט הבנו שככל הנראה יש בה משהו אחר.
נראה שהכתב, ריצ'רד ניולנד, לקח את ה- R1300GS של ב.מ.וו לנסיעת מבחן – למרות שהוא לא נמנה עם חובבי המותג הגרמני.
במקום למצוא אישוש לכל הדעות הקדומות שלו על ב.מ.וו, הוא גילה אופנוע שככל הנראה הדליק אותו כל כך –
עד כדי שהוא הקדיש לו כתבה שלמה תחת הכותרת שהזכרנו קודם: "למה כדאי לקנות R1300GS גם אם אתה לא רוצה אחד".
מה שניולד רצה להגיד
והוא מפרט למה לדעתו שווה לשקול ברצינות קנייה שלו, גם אם אתה מגיע עם אנטי.
אם כבר הגענו עד כאן, למרות שלדעתנו זה לא המסר העיקרי,
לא נישלח אתכם לכתבה, הנה מה שהוא אומר, ואם לא בא לכם – דלגו לפסקה הבאה:
🔹 קודם כל – השקט. ה-GS מצליח לייצר סביבת רכיבה מפתיעה בנעימות שלה, במיוחד ביחס לאדוונצ'ר. פחות רעש רוח, פחות עייפות. לטענת הכותב – גם אחרי יום שלם באוכף, הוא ירד מהאופנוע כאילו רק התחיל את היום.
🔹 המתלים עושים עבודה שממחישה את היתרון הגרמני בהנדסה: הם מסתגלים אוטומטית, משטחים מהמורות, ונותנים תחושת ביטחון שגם רוכבים נמוכים מעריכים במיוחד. ואם יש מורכב מאחור – בכלל חגיגה. (רק מזכירים לכם – אנחנו 193 ס"מ, אין לנו מושג מה רוכבים נמוכים מעריכים….)
🔹 המנוע? הוא משווה אותו לד"ר ג'קל ומיסטר הייד: מצד אחד פראי ושרירי, ומצד שני – מתורבת, חלק, ואפילו נעים לשימוש בעיר.
🔹 ניילנד גם התלהב מזה שההנעה, פתיחת טנק הדלק, ופתיחת ארגזי המטען הם ללא מפתח. בקטנה, הוא אומר, אבל זה עושה את החיים קלים יותר למי שרוכב הרבה ובכל מזג אוויר.
🔹 ובנוגע לאמינות – הכותב מספר שבמהלך שימוש אינטנסיבי של אלפי ק"מ בכל תנאי מזג אוויר, האופנוע שמר על מראה חדש. וזה בלי שום סימני עייפות. נודה באמת, לא הבנו את הסעיף הזה, ולמה שדווקא זה יגרום לך לרצות אופנוע שאתה לא רוצה, אבל ניחא, נמשיך:
🔹 לבסוף, מצבי הרכיבה: ניילנד טוען שבדרך כלל הוא לא אוהב לשנות מצבי רכיבה, אך בתור בוחן הוא החליף מצבים וגילה שזה לא עוד סתם גימיק. כל מצב (דינמי, שטח, רגיל) מרגיש שונה ומשפיע באמת – וזה מוסיף המון לחוויה.
מה שאנחנו רצינו להגיד
כמו שריצ'רד ניולנד עצמו רומז בין השורות –
אולי זו בכלל הדרך של ב.מ.וו להגיד: אתה לא חייב לאהוב אותנו.
תן לנו חצי שעה על הכביש – ותראה אם תוכל להפסיק לחייך.
אולי זה מה שכל מותג או אופנוע מנסה להגיד לנו, אז תרשו לנו לחזור על פסקת הפתיחה ולבקש מכם:
בין אם אתם אוהבים או לא את הונדה, קוואסאקי, סוזוקי, קטמ, ווג, בנלי או כל אופנוע אחר –
כשיוצא דגם חדש,
אל תיכנעו לדעות הקדומות של עצמכם.
בידקו אותו, ריכבו עליו,
תנו לו הזדמנות:
כמו כל תינוק שנולד,
גם הוא יכול להיות הרבה יותר מוצלח מאחיו הגדולים ממנו.
