הידעתם? לא כל רכב עם מנוע חשמלי נחשב לרכב מנועי

נושא סיווג כלי הרכב בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) הוא אחד המורכבים והנידונים ביותר בפסיקה הישראלית. השאלה האם כלי מסוים הוא "רכב מנועי" היא שאלת מפתח, שכן היא קובעת את מסלול הפיצוי של הנפגע: האם לפי משטר של אחריות מוחלטת (ללא צורך בהוכחת אשם) או לפי פקודת הנזיקין (המחייבת הוכחת רשלנות).

להלן סקירה של הכלים שאינם נחשבים לרכב מנועי והמשמעויות הנגזרות מכך:

ההגדרה בחוק והכלים המוחרגים

חוק הפלת"ד מגדיר רכב מנועי ככלי הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית. עם זאת, קיימת רשימה של כלים שאינם עונים להגדרה זו, בין אם מכוח לשון החוק ובין אם מכוח פסיקת בתי המשפט:

• אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים: נכון להיום, פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי אופניים חשמליים אינם נחשבים ל"רכב מנועי". הנימוק המרכזי הוא שמדובר בכלי שהכוח המכני שבו הוא רק עזר לדיווש, ושיקולי מדיניות משפטית המבקשים לא להטיל חובת ביטוח חובה על רוכבי אופניים.
• כיסאות גלגלים ועגלות נכים: החוק מחריג אותם במפורש כדי לאפשר ניידות לאוכלוסייה זו מבלי להכפיפם לחוקי התעבורה והביטוח הנוקשים של רכבים.
• רכינוע (סגוואי): כלים אלו הוחרגו בצווי הפיקוח ואינם נחשבים לרכב מנועי.
• רכבת וטרוליבוס: מוחרגים ספציפית מהגדרת "רכב מנועי" בחוק (לגבי רכבת קיים הסדר נפרד).
• כלים חקלאיים מסוימים ומלגזות: במקרים בהם הכלי אינו מיועד לתחבורה יבשתית אלא לעבודה פונקציונלית בלבד, הוא עשוי לצאת מגדר החוק.

משמעות הפגיעה: מסלולי התביעה

כאשר אדם נפגע בתאונה עצמית במהלך שימוש בכלי שאינו רכב מנועי, חוק הפלת"ד אינו חל. המשמעות היא שהנפגע אינו זכאי לפיצוי המוקנה בחוק. במקום זאת, עומדות בפניו האפשרויות הבאות:

תביעה לפי פקודת הנזיקין (עילת הרשלנות)

כדי לקבל פיצוי, הנפגע חייב להוכיח כי גורם כלשהו התרשל.

• דוגמה: אם רוכב אופניים חשמליים פגע בהולך רגל, הולך הרגל יצטרך להוכיח שהרוכב נסע בצורה מסוכנת, לא ציית לחוקי התנועה או פעל בחוסר זהירות.
• הקושי: אם לא הוכח אשם (למשל, התאונה הייתה בלתי נמנעת), הנפגע לא יקבל פיצוי כלל.

העדר ביטוח חובה ("קרנית")

בניגוד לתאונת דרכים עם רכב מנועי שבו הנהג לא היה מבוטח (שאז ניתן לפנות לקרן "קרנית"), בתאונות עם כלים שאינם רכב מנועי (כמו אופניים), אין זכאות לפנייה לקרנית. הנפגע תלוי ביכולת הפירעון האישית של המזיק.

רכיב הנזק והפיצוי

בעוד שבחוק הפלת"ד יש "תקרות" לפיצוי (כמו הגבלת שכר עד פי 3 מהשכר הממוצע במשק ותקרה לכאב וסבל), בתביעה לפי פקודת הנזיקין אין תקרות. אם הנפגע מצליח להוכיח רשלנות, הוא עשוי לקבל פיצויים גבוהים יותר מאלו שהיה מקבל לו היה מדובר בתאונת דרכים "רגילה".

כמובן שאם יש מעורבות של רכב מנועי המוכר על פי הפלת"ד – הנפגע יוכל לתבוע את ביטוח החובה של הרכב המעורב ו/או את קרנית במידה ואין ביטוח חובה תקף.

לעיתים בעלי רכבים כמו קלנועית ו/או רכינוע מבטחים את הרכב בביטוח חובה, למרות היעדר חובה חוקית לכך, ואז ניתן לתבוע את ביטוח החובה על פי החוק.

סיכום והשלכות מעשיות

הבחנה זו יוצרת מצב משפטי מאתגר. מצד אחד, היא פוטרת בעלי אופניים חשמליים מהנטל של ביטוח חובה יקר. מצד שני, היא מותירה נפגעים (הן הרוכבים עצמם והן הולכי רגל שנפגעים מהם) בחשיפה סיכונית גבוהה.

הערה חשובה: בשל השינויים התכופים בחקיקה ובפסיקה (כמו חובת רישום לוחיות רישוי לאופניים חשמליים שנכנסה לתוקף לאחרונה), מומלץ לכל מי שנפגע בתאונה כזו להיוועץ בעורך דין המתמחה בנזקי גוף כדי לבחון את עילת התביעה המדויקת.