תאונות מוזרות שהוכרו כתאונות דרכים המזכות הפיצויים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד),
נועד להבטיח שכל מי שנפגע פיזית עקב שימוש ברכב מנועי יקבל פיצוי, ללא צורך בהוכחת אשמה.
אך מה נחשב ל"שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"?
לאורך השנים נתקלו בתי המשפט במקרים מוזרים ולעיתים אף אבסורדיים – החל מניפוח גלגל שהתפוצץ
ועד נהג שנפגע מהרכב שלו עצמו.
למרות החריגות, רבים מהמקרים הללו הוכרו כתאונות דרכים המזכות פיצוי. הנה כמה מהמקרים הבולטים והמשונים ביותר:
-
הפיצוץ בגלגל –גם זה "שימוש ברכב"
בפסיקה נדון מקרה של אדם אשר נפצע קשות בעת שניפח את גלגל רכבו.
הצמיג התפוצץ וגרם לפגיעות בפניו. חברת הביטוח טענה כי הרכב עמד ללא תנועה, ולכן אין מדובר בתאונת דרכים.
בית המשפט העליון דחה את הטענה וקבע: "תחזוקה תקינה של הרכב היא תנאי לשימושו התחבורתי, ניפוח גלגל הינו חלק אינטגרלי משימוש זה."
לכן, הפגיעה הוכרה כתאונת דרכים המזכה בפיצוי. פסק דין זה סימן תפנית משמעותית- הרחבת ההגדרה של "שימוש ברכב".
-
נפילה בעת פתיחת דלת – תאונה לכל דבר
במקרה אשר אירע, אישה נפלה בעת שפתחה את דלת רכבה כדי להיכנס אליו.
דלת הרכב נפתחה בעוצמה בעקבות משב רוח, והיא נחבלה. בית המשפט קבע כי גם פתיחת דלת היא פעולה הנלווית לשימוש ברכב.
לפיכך, האירוע נכלל בהגדרת תאונת דרכים.
פסק הדין הזה שימש בסיס לעשרות מקרים דומים שבהם נקבע כי כניסה לרכב או יציאה ממנו הן חלק בלתי נפרד מהשימוש בו.
-
סגירת מכסה המנוע – לא רק תחזוקה טכנית
אדם ניסה לסגור את מכסה המנוע לאחר שבדק את מפלס המים.
לפתע נשמט המוט התומך, והמכסה הכה בראשו. בית המשפט העליון פסק כי מדובר בתאונת דרכים,
מאחר שתחזוקת מנוע, בדיקת שמן או מים – הן חלק משימושו התקין של הרכב.
פסק הדין חיזק את ההבנה כי גם פעולות "מאחורי הקלעים" של הנהיגה נכללות תחת מטריית ההגנה של הפלת"ד.
-
הרכב התדרדר – ואדם נפגע מהרכב של עצמו
בפסק דין מפורסם, אדם יצא מרכבו במדרון כדי להוציא חפצים מתא המטען.
לפתע הידרדר הרכב לאחור ופגע בו. בית המשפט קבע כי גם פגיעה מרכבו של הנפגע עצמו יכולה להיחשב תאונת דרכים,
כל עוד מדובר בשימוש תחבורתי.
ציטוט בולט מפסק הדין: "עצם העובדה שהרכב היה בחנייה אינה שוללת את אופיו התחבורתי של השימוש,
שעה שהפגיעה נגרמה מתכונותיו המכניות של הרכב."
-
פגיעה בעת תדלוק – מיכל הדלק נפתח בעוצמה
במקרה אשר ארע, נהג נפגע כאשר מכסה מיכל הדלק נפתח בפתאומיות ופגע בפניו.
החברה ניסתה לטעון כי מדובר באירוע מקרי שאינו קשור לשימוש התחבורתי,
אך בית המשפט דחה זאת וקבע כי תדלוק הרכב הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש בו לצורכי תחבורה.
ויש גם מקרים שלא הוכרו: שינה ברכב איננה תחבורה
לא כל מקרה חריג מתקבל. במקרה בו אדם שנפצע בעת שישן ברכבו טען כי מדובר בתאונת דרכים.
בית המשפט דחה את התביעה, בקובעו כי השימוש נעשה למטרת לינה ולא למטרות תחבורה, לכן אינו נכלל בהגדרה.
הפסיקה חזרה על העיקרון:
יש להבחין בין שימוש תחבורתי – המזכה בפיצוי – לבין "שימושים אחרים", כגון מגורים, אחסון או מנוחה.
המבחנים שהתגבשו בפסיקה
מהמקרים לעיל עולים שלושה מבחנים מרכזיים שמנחים את בתי המשפט:
- מבחן הייעוד התחבורתי – יש לבדוק האם הפעולה קשורה באופן מהותי לשימוש ברכב לצורכי תנועה
- מבחן הרצף התחבורתי – אם הפעולה נעשתה כחלק משרשרת פעולות הקשורות ישירות לנסיעה (כגון כניסה, טעינה או תחזוקה), היא תיחשב לשימוש תחבורתי.
- מבחן הקשר הסיבתי – האם הפגיעה נגרמה עקב תכונותיו של הרכב (כמו מנוע, דלק, בלמים או דלתות).
ככל שהקשר חזק יותר – כך גובר הסיכוי שהאירוע יוכר כתאונת דרכים.
סיכום: הגבול בין אבסורד לצדק
בעשורים האחרונים ניכר שבתי המשפט נוקטים גישה פרשנית רחבה כלפי חוק הפלת"ד, במטרה להבטיח שהנפגע לא יוותר ללא פיצוי בשל פרשנות טכנית. הפסיקה מלמדת כי גם תאונות מוזרות – מניפוח גלגל מתפוצץ, דרך נפילה מדלת ועד פגיעה מהרכב של עצמך – עשויות להיחשב "תאונת דרכים" אם יש להן זיקה תחבורתית ברורה. כפי שציין השופט ברק באחד מפסקי הדין המובילים:
"אין לפרש את החוק בצמצום שיגזול מהנפגע את ההגנה שביקש המחוקק להעניק לו. עלינו לזכור כי מאחורי כל רכב – עומד אדם."
© – כל הזכויות שמורות עו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות'
