נכות כללית
מאת: עו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות'
לעיתים אדם אשר נפגע בתאונת דרכים, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. חשוב להבהיר כי זכאות לקצבה אינה זכאות כפולה. כלומר, מי שזכאי לקצבה הקשורה סיבתית לתאונה, יקוזזו לו מהפיצויים הקצבאות אשר ישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי אם באופן מלא ואם באופן יחסי.
בדיון זה, נבדוק מי זכאי וכיצד מגישים תביעה שכזו.
כל אדם מגיל 18 ועד גיל פרישה, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות כללית בכל חודש וזאת בתנאי שיעמוד במספר תנאים:
- מי שאינו יכול לעבוד או שההכנסה פחותה מ-60% מהשכר הממוצע במשק.
- אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית הינם בשיעור 60% משוקלל או 40% כאשר פגימה אחת מגיעה לשיעור של 25%.
- וועדת אי כושר קבעה כי המצב הרפואי /הנכות, גרם לאובדן כושר עבודה בשיעור של 60% ומעלה.
- גם קטין בין הגילאים 16 עד 18 עשוי להיות זכאי לקצבה, אם הוא היה "עובד קטין" בסמוך לפני שנגרם לו אי הכושר להשתכר.
עקרת בית:
אישה תיבדק במסלול עקרת בית, כאשר: היא תושבת ישראל, אשר מלאו לה 18 והיא טרם הגיעה לגיל הפרישה, שאינה עובדת כשכירה או עצמאית, ובעלה מבוטח בביטוח לאומי, ואין לה כושר השתכרות עקב ליקוי גופני ו/או שכלי ו/או נפשי ממחלה או תאונה. או שכושרה להשתכר נפגע ב-50% או יותר.
בהגדרת "עקרת בית" לא נכללת מי שעבדה כשכירה או כעצמאית במשך 12 חודשים רצופים במהלך 24 חודשים אשר קדמו ליום הגשת התביעה או 24 חודשים לא רצופים ב-48 החודשים אשר קדמו להגשת התביעה.
כיצד ניגשים לתביעה:
טרם הפנייה בתביעה, ולאחר שבדקנו כי הפונה עשוי להיות זכאי לקצבה, יש לבדוק את מלוא החומר הרפואי הקיים בידי הפונה. פעמים רבות, תובעים פונים בתביעה, מבלי להכין נכון את התיק, מבלי לאסוף את כל התיעוד הרפואי אשר יכול לסייע בתביעה. חשוב להדגיש, כי בשונה מתביעה לנכות מעבודה – שם נדרש להוכיח קשר סיבלתי בין האירוע ובין הנכות, באגף לנכות כללית, התובע יכול וצריך לצרף את מלוא בעיותיו הרפואיות, על מנת להגיע למינימום הנדרש לצורך זכאות לקצבה.
במקרים בהם טיפלנו, היתה חשיבות גדולה בהגשת מלוא התיעוד הרפואי, שכן זהו הפתח להצלחה.
ע', פנתה בתביעה בעצמה. נקבעה לה נכות נפשית בשיעור 20% בלבד. לאחר הגשת ערעור, והגשת מלוא המסמכים הרפואיים, הוכרה לה נכות רפואית מזכה. ובכך לא הסתיימה הפרשה. המוסד לביטוח לאומי החיט לדחות את הביעה כי לטענתו לא איבדה מעל 50% מכושרה להשתכר כי הנדרש מעקרת בית. אנו פנינו למוסד, והבהרנו כי הנ"ל לא היתה עקרת בית עד ההידרדרות במצבה הרפואי כשלוש שנים טרם הההכרה ובימים אלו התקבלה תביעתה.
א', הגישה תביעה לנכות. הוועדה קבעה לה נכות בשיעור 15% עקב פסוריאזיס. לאחר שהגשנו ערעור, תביעתה התקבלה ונקבעה נכות רפואית מזכה, לאחר שנקבעה לה נכות רפואי בשיעור של למעלה מ-60% בגין פסוריאזיס, דלקת פרקים משנית, ונכות נפשית.
ישנה חשיבות גדולה באיסוף נכון של מסמכים לצורך התביעה וחשיבות גדולה עוד יותר מהגשת התביעה ביחד עם עו"ד מומחה בתחום ולא עם חברה למיצוי זכויות רפואיות, אשר איננה יכולה לייצג את הנפגע בוועדות באופן פרונטלי.
על קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ניתן לערער בכל שאלה לוועדת הערר. על וועדת הערר ניתן לערער בשאלת חוק בלבד לבית הדין לעבודה. כלומר, לא ניתן לערער על גובה אחזוי הנכות אל במצב שבו הוועדה לא התייחסה ליעוד רפואי או לא נימקה את החלטתה. חשוב לציין כי ניתן גם להגיש תביעה להחמרה כל חצי שנה.
בנכויות גבוהות בשיעור של 90% ומעלה ניתן להגיש גם בקשה לפטור ממס ובהנחה שיש לנפגע רכיב אחד בגינו נקבעו לו 40% נכות – זה סעיף הכניסה בלעדיו לא ניתן להגיש בקשה לפטור.
© – כל הזכויות שמורות עו"ד ליאנה חזין רביב, משרד עו"ד רונן ברק ושות'
